הרהורים על השמחה

07.10.2012 (12:00)

"ושמחת בחגך והיית אך שמח" נכתב בתורה בהקשר של חג הסוכות.ואני חושבת האם זה ציווי או
המלצה? בכל מקרה האם אפשר לצוות או להמליץ? לבקש מאדם להיות שמח? ובכלל יש פרשנויות
רבות ל"להיות אך שמח" – האם פרושו להיות כל הזמן בשמחה ? רק שמח?לא פשוט.

 רוב השמחות שאנו מכירים הינן שמחות התלויות בדבר :קיבלתי משכורת,זכיתי בפיס,נולד לי בן

אני מתחתן ,סרט טוב .ארוחה נפלאה או טיול בטבע.וזה אנושי וטבעי לשמוח כשיש לך אירוע משמח,או כשנחה עליך
הרוח. אבל זה גם לא חכמה ,זה הדבר הטבעי והאינסטנקטיבי.
אבל להיות בשמחה תמיד ,בשעת ירידה ?,בשעה שקשה ,בשעה שמפטרים אותך מהעבודה,
בשעה שקורה משהו רע ,שמשהו משתבש בתכנית,כשהאוטו מתקלקל וכו' –להשאר בשמחה ?זה נראה על פניו לא אנושי .
כל חיי אני מחפשת את התכונה הזו.השמחה התמידית.
ואני שואלת את עצמי : הייתכן? האם זה אומר שנוותר על מגוון הרגשות כמו עצב,כעס פחד ? האם זה אומר שאנו הופכים לאדישים ?
זה לוקח אותי לבדוק מהי בכלל שמחה? והתחלתי לחקור את המושג . ויש הרבה מה לומר .
אך כעת ..רגע לפני שמחת תורה ...לפני הריקודים וההקפות והסעודות .

 

 
 
אני רוצה לכתוב בפשטות ,לחשוב פשוט . . על אותה שמחה שפורצת מן הלב ..לעיתים .."כך סתם"
ללא סיבה גלויה לעין. משהו אמיתי .ללא מחשבות ללא דאגות..כמעט הייתי אומרת "שמחת השוטה"
כך...ככות שכזו ...אולי רק בגלל שאני חי ונושם ...ללא סיבה ..כשאורו של האני האמיתי בוקע ..בלי אגו...בלי מחשבות ..
בלי דאגות אפשר פשוט לשמוח.
כי תחשבו :ר' נחמן אומר אדם נמצא היכן שהמחשבות שלו נמצאות . לרוב מחשבותינו נמצאות או בעבר: מה היה ,איך.
תמונות וסרטים של מה היה ומה יכול היה להיות אילו...? או בעתיד : מה יהיה ? מה יקרה? מה נעשה? וכו' .דאגות,
תכניות וכו' ולעיתים רחוקות אנו מבקרים בהווה : כאן ועכשיו ,ברגע הזה.
והרי כל החכמים אומרים שאין לנו אלא הרגע הזה .כל השאר בתוך דמיוננו,מחשבותינו .
ואם הייתי שואלת אותך? מה חסר לך ברגע זה.? בשנייה זו? קרוב לוודאי שהתשובה תהיה : כלום.
ומהם החיים אם לא אוסף של רגעים?
אז מה עושים? קודם כל לוקחים נשימה עמוקה..זה קל זמין וזול.וחוזרים אל הרגע הזה .. ומתמלאים בשמחה...כך סתם..
לרגע...ככה...איזה יופי.
מאחלת לכם חג שמייח באמת מלא רגעים של שמחה ..כך סתם ..כי אנחנו חיים ושלמים בדיוק כמו שאנחנו.
הוספת תגובה
RSS Feed 

חיפוש