הרהורים...מה הקשר בין עבדות מצרים ל"קן הקוקייה"

04.01.2013 (12:00)
בפרשת "שמות" אנו עדים לתחילת עבדות בני ישראל  במצרים.וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם, וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם , וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מִן-הָעֲבֹדָה, וַיִּזְעָקוּ; וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל-הָאֱלֹהִים, מִן-הָעֲבֹדָה.
ומהי מהות עבדות מצרים? האומנם היו חומות במצרים? האם מישהוהחזיק את בני ישראל בכוח? לא! לו רצו יכלו לצאתאך הם העדיפו את העבדות. את המוכר והידוע . ראיתי הערב את הסרט "קן הקוקייה "ואכן הוא סרט מטלטל.לוקחים אדם שפוי ,אמנם אסיר שהיה בכלא ומכניסים אותו "להסתכלות".הוא ,אדם חיוני ,בעל מרץ, תושייה ,שובר מוסכמות .ממריד את כל ה"חולים"
כנגד הממסד הרפואי .הוא חשב לתומו שהוא בא לאיזשהו זמן מוגבל אך מתברר לו ששחרורו  תלוי ב"טוב ליבם" או יותר נכון בדיאגנוזה של הצוות הרפואי. הוא מנסה לתהות על קנקנם 
של "החולים" ומגלה לתדהמתו שרוב רובם מאושפזים מרצונם החופשי? ,שהם יכולים ללכת בכל עת ..והם בוחרים להשאר! בבית החולים לחולי נפש? הייתם מאמינים? הוא מתיידד עם אחד המאושפזים ,אדם בעל גוף עצום ,אילם וחרש (רק "משחק" אותה) ממריד את החולים, מארגן להם מסיבות ליליות,בחורות ושתייה.ומתכנן את הבריחה שלו : "מה אני  עושה כאן ? מה אנו עושים כאן ?
 אך הוא שואל את ידידו המגודל ומתכנן להם בריחה ברגע האמת ידידו הנראה כמו הר אדם "בוכה" שהוא חלש ו"אינו מוכן " לחופש , ליציאה. וכך גם  גיבור הסרט מחמיץ את רגע הבריחה משום שנרדם לרגע כי שתה. אז כבר הגיע הבוקר וחזרו הממונים. שכמובן הענישו אותו בחומרה והכניסו לו תרופות או השד יודע מה עד שעשו ממנו "זומבי" . זה היה הרגע המכונן עבור חברו המגודל שהבין את מה שעוללו לו .הוא כל כך מזדעזע ממצבו נטול החיים ולא מוכן להשאירו כך ,וחונק אותו. זה הרגע בו הוא משתמש בכל כוחותיו ומרים את הברזייה ששוקלת טונות ,שובר את החלון ורץ
לחופש....עולם הפוך: מי שיש בו חיוניות ,יצירתיות ו"יצר חיים" עודף, מי שאיינו מקבל את המוסכמות .נכלא ומוכנס לבית משוגעים.- ולא נותנים לו לצאת ומי שלא יכול להתמודד ,שיש לו איזו בעייה מתאשפז מרצונו החפשי.שם עצמו מאחורי סורג ובריח.מחכה עד שיהיה "מוכן". כמו בני ישראל : כל כך דבקו במצרים. גם כשיצאו כל הזמן זכרו את מצרים, ורצו לשוב. וכשהיו שם מה הם עשו חוץ מלזעוק? אך אם תחשבו על זה ,בעצם ה"כלא" האמיתי הוא  זה שאנו הכנסנו עצמנו לתוכו . כולנו נולדים חפשיים וכולנו שמים את עצמנו במו ידינו בכלא של עצמנו,כלא של מחשבותינו  אמונותינו.כל ה"נורמות" והחוקים שנטלנו על  עצמנו .אנחנו האסירים ,הסוהרים והשופטים הכי גדולים של עצמנו אנו שמנו עלינו חומות של חוקים אמונות ודיעות .ומי שיכול לשחרר אותנו זה רק
אנחנו בעצמנו.וכשזה קורה (עם הרבה עבודה פנימית והתבוננות). מגלים שבעצם לא היו שם שום חומות .
 אני מאחלת לכולנו שנה חדשה של יציאה מן החומות.מן כל אותן אמונות ודיעות מגבילות שאינן משרתות אותנו עוד.
הוספת תגובה
RSS Feed 

חיפוש