למה קמת היום על "רגל שמאל"?.

10.04.2013 (12:00)
הבוקר קמתי "על רגל שמאל" .מכירים את זה? פשוט מין עננה כזו שמשתלטת עליך . ואז כל היום  ממשיך "עקום" .הילדים מעצבנים...הבוס כועס. יש ימים כאלה. "זה לא היום שלי"..."נפילה" כל מיני כאלה.כאילו זה איזה גורל משמים .תחושה  שדברים קורים...
 אני כאילו לא צד בעניין. לא שולטת במחשבות שלי.לא תמיד אפילו ברור לנו מה קורה. סוג של "יד המקרה". פעם הייתי באמת מסתובבת עם הרגשה כזו. נותנת ל"יד המקרה" לנהל לי את החיים . מסתובבת בלי  מצב רוח .מחכה שזה יעבור .  ויכולים לעבור ימים ארוכים ..."תקופות" כאלה. מה קורה בדרך כלל בימים כאלה? באסה...מצב רוח קודר ...לא כיף ..אין שמחה  לרוב זה גורר כעסים ..חוסר אנרגיה .. עייפות... רצון לישון . יש ימים כאלה .ואמרו לנו ש"ככה זה החיים " יש משפט בערבית "יום אסל יום באסל". אז יש לי כמה שאלות /תהיות על העניין: *האומנם? האם זה כורח המציאות?  *האם באמת אלה החיים? *האם אפשר גם אחרת? *מה עושים? מה הכי יעיל?  
  
אז קודם כל זה נכון : בחיים יש תנועה ותנודה, יש עליות וירידות ...יש גאות ושפל...יום ולילה .. אור וחושך.. זה טבע הדברים. האם זה נכון גם לגבי מצבי הרוח? כשאמרו לנו שככה זה החיים ,לא סיפרו לנו שמצב  הרוח זה הרגשה, או רגש, ומה שיוצר את הרגש זו  המחשבה (שהיא מאד מהירה ). ואם זה כך –זו בשורה נהדרת . כי מחשבות אפשר לשנות  (ובעקבותיהם גם את הרגש)
-זה פשוט? כמו כל דבר . זה מצריך תכנות מחדש. כי ..המחשבות באות והולכות .ויש לנו הרגלים,  אמונות ודפוסים שהופכות חלק מההתנהגות שלנו לאוטומטית. כן, אנחנו רגילים להיעלב כשאומרים לנו שאנחנו לא...חכמים ,יפים וכו'  אנחנו רגילים לחשוש ממה יהיה...ואיך...ומה יגידו? אנחנו רגילים לבקר ולשפוט אחרים ...וגם את עצמנו. ולהרגיש רע. אנחנו רגילים...יש לנו אמונות שעבודה קשה זה טוב, ושהחיים זה לא פיקניק.."שאדם לעמל יולד" אבל זה רק הרגל ,זו אמונה , מחשבה, ומחשבות אפשר לשנות . -זה פשוט? גם זו אמונה ..שזה קשה ..(.ויבואו כל התירוצים).
מה שכן ..זו עבודה פנימית ,רוחנית . 
מה עושים? נדרשת אבחנה,אי אפשר לשנות מה שלא רואים.  זו יכולה להיות פריצת דרך .רק להבחין . לראות  אחרת את הדברים .לשים "משקפיים" חדשות. נדרש רצון.ואחרי שמבחינים אפשר להחליף ,לשנות ולהתחיל לפעול ע"פ האמונה החדשה.ליצור דפוסים  והרגלים חדשים. אכן זה מצריך עבודה פנימית,אומץ ואימון ,תרגול. כמו שאמרתי תכנות מחדש. אבל לאט...צעדי תינוק...תהליך...האם זה כדאי? זה כמו קסם...אט אט השינוי קורה .ופתאום אתה שם לב. זה מרגש...היכולת לשנות .. ובעודי כותבת את המאמר אני פתאום קולטת :וואו, אני כבר לא שם . היום יש לי הרבה הרבה פחות "נפילות". וגם כשזה קורה ,וזה קורה .יש לי כלים.אני יושבת עם הרגש ,לא דוחה אותו .חשה אותו .לפעמים רק מרפה ועושה בירור..דרך...כן,.זה כל כך לא מה שהיה פעם... 
(בפעם הבאה נעמיק קצת בנושא השמחה והדרך אליה). רוצים עוד? ללמוד לשנות מהשורש."להעיף" חסימות.
בואו ללמוד ולהתנסות בדרך... סדנת "מסע" לפריצת דרך...להבחין בדפוסים שלך...באמונות שלך... בחסימות שתוקעות ..לפגוש את עצמך במקומות אפלים
ולהאיר אותם.. ולראות שכן...אפשר גם אחרת .. 
 
חיים בשמחה...
לפרטים לחצו כאן



הוספת תגובה
RSS Feed 

חיפוש