.אף על פי כן...לחזור לשמחה שלי...

20.11.2015 (09:36)

מה שלומך?

האם קרה לך שיצאת במצב רוח טוב ומישהו

אמר משהו...ו"הלך עליך" ...

...הלכה השמחה...

הנה מה שסיפרה לי מרים (שם בדוי)-לאחר שלמדה

את 4 המפתחות לכעוס בלי להרוס-להיות בשמחה

תודה לך על ההדרכה . אני חייבת לספר לך.

זה כאילו "קטן" אבל בשבילי זה היה ענק.

הייתי בדרך לפגישת עבודה. הייתי עם מצב רוח מרומם.

שמתי לי מוסיקה כייפית .אני מרגישה איך

המכונית דוהרת על כנפי המוסיקה הנפלאה.

וגעגועים תוקפים אותי לבתי שגרה בעיר אחרת.

אני מתקשרת אליה בשמחה ובעליצות. שואלת לשלומה.

שואלת שאלות . בצד השני אני שומעת את קולה העייף.

והזועף משהו.

לפתע כמו שקורה לפעמים "שאלתי שאלה" שכבר

הייתי אמורה לדעת את התשובה. ו...לא זכרתי...

אני שומעת את הטון הביקורתי והכועס: את לא

זוכרת? רק שלשום דיברנו...איך את שוכחת? את

לא שמה לב...וכו' וכו'.

אני מרגישה איך ב'אחת' השתנה פרצופי. כל מצב הרוח

נגוז ברגע.הרגשתי איך אני נחנקת...באמת לא מצאתי

מילים...בלעתי את הרוק... הוספתי כמה מילים...

ורק רציתי לסיים את השיחה . לא התחשק לי עכשיו

לפתח את הנושא, מה גם שלא היה לי זמן...

הייתי לפני פגישה חשובה.

....

בדרך כלל מה שהייתי עושה במקרים כאלה..הייתי

"בולעת את הרוק"מתפוצצת בתוכי ,מראה כאילו הכל

בסדר.וממשיכה.

כל היום היה 'מתחרבש' לי. אבל הפעם החלטתי

לנהוג אחרת: החלטתי שאני כבר "לא צוברת".

אז נשמתי עמוק ואמרתי לה: השיחה הזו לא נעימה

לי...לא בא לי עכשו לשמוע שאני לא בסדר...וכו'.

אדבר איתך בערב.

....

זה לא היה קל... גם היא הייתה מופתעת...גם אני.

זה היה נהדר מבחינתי..

אבל "לשמור את זה בפנים"...להתפוצץ בפנים"...

זה כבר לא לעניין.

סגרתי את השיחה ודמעות נקוו בעיני. זה היה כמו

"חבטה" .בלי הכנה .פתאום, איזו אמירה שמוציאה

אותך מהאיפוס.אבל לא"סתמתי" כהרגלי.

לקח לי עוד כמה דקות 'להתאפס',לנשום עמוק...

להרגיש...

אבל באמת לא נתתי לזה ל'הרוס לי את היום'

עצרתי את זה ואמרתי מה אני מרגישה.גם אם

באותו זמן לא יכולתי לדבר.

זה גם נתן לי מרווח של זמן. יכולתי להירגע

ולדבר בנחת.

יכולתי לחזור לעניינים...בלי להדחיק ובלי להשתיק...

בתוך זמן קצר מאוד.

אף על פי כן...ולחזור לשמחה שלי...

הסוף היה טוב.דיברנו והדברים מסתדרים..

אז באמת תודה לך על ההדרכה הזו.

זו מתנה נפלאה.

שאפו מרים!

אכן,סיפור מרגש ...לשנות דפוס התנהגות, זה בכלל

'לא קטן'-

תארי לך שמטוס "סוטה" ממסלולו רק אלפית

המילימטר- האם הוא יגיע לאותו היעד?

לקריאת מאמר בנושא אלפית המילימטר לחצו כאן

תוקירי את עצמך על השינוי והמודעות והצמיחה.

מקסים...

אני יודעת שזה אפשרי...

גם אתם יכולים

לכעוס בלי להרוס-להיות בשמחה-לחצו כאן

שבת שלום

אור ואהבה

יפה

שתף בפייסבוק

___________________________________

בקרוב...הקורס השלם לשחרור כעסים לשלום

_______________________

לחצו כאן לשמיעת הראיון ב'קול רגע'

תהנו...

_____________________________

הוספת תגובה
RSS Feed 

חיפוש