❤ משהו קטן לכבוד שבת...קשור לשמחה.

27.11.2015 (12:27)

עברו כמה שבועות מחג השמחה.מאז ששלחתי 

לכם את השאלה  מהי שמחה?

קיבלתי תגובות רבות ותודה לכל המשיבים.

כיוון שהנושא כל כך מהותי וחשוב עבורי

ואולי עבור רבים אחרים. אני אעסוק בו גם בהמשך.

ועם הזמן אתייחס לכל התגובות.

הפעם אני רוצה להביא את תגובתו של יוסף (שמו המלא שמור עמי) 

השימחה באה כשאנו " מביטים לאחור " ורואים שהיצלחנו

לממש משהוא שחשוב לנו. אנו מיתמלאים סיפוק מלווה תחושת

החמצהעל מה שלא היספקנו . אבל אם נשלים עם ההספק

ונרגיש שהיספקנו יותר ממה שתיכננו ניתמלא שימחה

( = סיפוק על העבר + תקווה לעתיד )

 

תגובה יפה ואמיתית.

אכן זה יכול למלא שמחה. יחד עם זה,  זו שמחה שתלויה בדבר.

שמחה שתלויה בהספק.

 

וכשאנחנו לא מספיקים זה יכול לגרום לכעס רב ולהתפרצות

כי לא הספקנו...

זה הזמן ללמוד להפסיק להתפרץ...לחצו כאן 

 

ועל כך אגיב בארוע קטן שהיה  לי השבוע .הייתי אמורה לצאת

לסיור והיה  לי "טרמפ" עם חברה.

הייתי כבר מאורגנת ורגע לפני יציאתי אני מתקשרת ומבררת

ומתברר שחברתי יוצאת רק בעוד שעתיים.

ברגע הראשון "תפסתי " את עצמי מאוכזבת, כעוסה

."מה אעשה עכשיו? כבר הייתי בפתח?

טוב, אולי אקח את האוטובוס? אולי אסע בעצמי?

 

לאחר ה"בום" -עצרתי ,נשמתי עמוק. וחשבתי לי :מה אעשה

בזמן הזה ? פתאום צצו המון מחשבות: משהו בבית? 

אכתוב משהו . אנוח . אראה סרט.

 

נזכרתי בספרו המופלא של אריך פרום "מנוס מחופש"

תחשבו רק על השם . כן, כמה פעמים אנשים לא יודעים

מה לעשות עם החופש שלהם? לפעמים רואים אנשים

שיוצאים לפנסיה ופתאום נהייה להם המון זמן שאינם יודעים

מה לעשות איתו. פתאום נוצרים חללים של זמן.פעמים

כשאין מסגרת אנחנו לא כל כך יודעים מה לעשות ואז "לא

עושים כלום" מין תחושה של בזבוז זמן.תחושת החמצה...

כעס על עצמנו...אתם ודאי מכירים את זה.

 

כן כל כך התרגלנו לעולם של עשייה ,עוד ועוד לעשות,

להספיק ,עוד משהו .העולם המודרני המערבי מחנך אותנו

להישגיות והמון הספק ועשייה.אנשים קורסים תחת משא החיים

והמטלות שאנו לוקחים על עצמנו. אז כועסים... ושוכחים פעמים רבות

פשוט לקחת"פסק זמן" ,זמן רגיעה .זמן של מנוחה ,הרפייה.פשוט לשכב

בשקט .לא לעשות כלום .רק להירגע .אפילו בלי ספר או

מוסיקה .זמן איכות עם עצמנו.מנוחה אמיתית ומפגש עם גופנו.

אנשים מאד פוחדים מזה כי אז עולות המחשבות והדאגות 

שלא נותנות מנוח. על העשייה בעולמנו אמר פעם היידגר

"שיכחת היש"

ואו ,איזו מתנה!

 

זו הזדמנות נפלאה....להפסיק לכעוס...כי לא הספקנו...

 

וגם..

קחו לכם כמה דקות מידי יום פשוט בלי לעשות כלום...

"פסק זמן"...עצמו עיניים...נשמו עמוק...תחוו את הגוף...

את הלב....ככה סתם...בלי לעשות כלום...

שמחה אמיתית...

 

הקדישו דקה מזמנכם: 

עצרו לרגע :קחו נשימה עמוקה .וענו על השאלה:

מה חסר לכם בשנייה הזו?ברגע הזה? (עצרו...נשמו)

קרוב לוודאי שהתשובה היא :שום דבר .

אני חוזרת :-ברגע הזה?..

נשמו עמוק ,...עוד נשימה... 

מלאו את ריאותיכם באויר ובתודה. 

חייכו לעצמכם.סתם כך.

 

חושו את הנשימה.תודו לעצמכם וליקום על כל 

ה"מתנות" בחייכם. אבל יותר מכך פשוט תהיו .!

דקה אחת ברגע הזה !,בלי עבר ובלי עתיד.!

בשמחה אמיתית שאינה תלויה בכלום .סתם כך...

בלי לחשוב . בלי להספיק...

 

איזה כיף...

ופעם ביום תקדישו לעצמכם דקה של נשימה

וזכירה מי אתם באמת.ותשמחו ללא סיבה.

שמחה אמיתית.

שבת שלום

אור ואהבה

יפה

 

יש לך עוד הזדמנות ללמוד לכעוס בלי להרוס

על מנת להיות בשמחה אמיתית

           לפרטים לחצו כאן

 

הוספת תגובה
RSS Feed 

חיפוש