מתי הקשבת לעצמך?

13.08.2017 (12:00)

שבתי וכתבתי במחשב. הייתי מאוד עייפה. 

השעה הייתה 23:12. אה, חשבתי, זה לא כזה מאוחר.

אפשר עוד קצת.. נגררתי כמו שזה קורה לפעמים.

התחלתי ל'נקר' ולבסוף הלכתי לישון. אני מתבוננת

בנייד ומגלה שכבר כמעט 3 לפנות בוקר. מתברר

שהמחשב "זייף", נתקע בתאריך ובשעה.

 
צחקתי , כמה שאנחנו מנוהלים ע"י תבניות. אם אני עייפה
מה זה משנה מה השעה בשעון? פשוט תלכי לנוח.
אבל זה נחמד להתעורר ולהתבונן על הדפוסים והתבניות
שלנו. אם לפחות מבחינים אפשר לעשות עם זה משהו.
לא פעם, עצם ההתבוננות כבר עושה את השינוי.
 
עברו מספר ימים, לא היה לי נחמד שהזמן והתאריך לא
רלוונטיים במחשב. לא כזה קריטי, אבל לא ידעתי איך
משנים את זה.
התקשרתי לבני,
השעה הייתה קצת אחרי חצות. אני יודעת שלרוב הוא
לא ישן בשעה זו ואם הוא לא פנוי או ישן הוא לא עונה.
הכי מרגיז שהוא עונה ומתחיל 'לרדת' עלי: למה בשעה
כזו? ומה את חושבת, גם את יכולה בדיוק כמוני לחפש
איךמשנים את זה! (תודה על הפרגון) ואחרי כמה דקות
של: נכון, אבל אם אין לך כוח או פשוט לא מתאים לך
תגיד לי, או אל תענה.
...
בסדר, הוא נכנס למחשב שלי
בשתי דקות משנה לי את התאריך והשעה ועוד משהו
"קטן" שבשבילי היה לוקח שעות- ולו דקה ורבע.
אז מגיע שלב ה"תודה" ולילה טוב. וכו'
 
אני סוגרת את הטלפון ומרגישה מועקה כבדה
תחושת מחנק, דמעות מציפות אותי.
אני יושבת עם התחושות שלי, נותנת לזה לעלות,
מנסה להבין ולהרגיש מה יש כאן. מה כל כך
העציב אותי?
 
נותנת לכאב לעלות. כן, היה שם חוסר סבלנות אלי,
והמחשבות: איך זה שאני מוכנה בכל רגע לעמוד לשרותך בני
גם אם תגיע באמצע הלילה ואמות מעייפות, אקום להכין
לך אוכל. זה מה שעשיתי כל חיי. ואיך זה שכשאני צריכה
שתי דקות מזמנך אתה מגלה כזה חוסר סבלנות? אתה
עושה את זה בסוף ולא פעם גם מתנצל על נימת דיבורך
או אי הקשבתך אבל זה קורה פעמים רבות אחרי ששוב
הטפת לי מוסר או 'ירדת' על  משהו שאני לא טובה בו כמוך.
ועולה בי עצב...
לפתע אני שומעת קול בתוכי. לו אין סבלנות? הרי כולנו מראות,
הוא משקף לי את חוסר הסבלנות שלי לעצמי.
אני מתבוננת.
 
יושבת עם הכאב, ומרגישה אותו היטב בתוכי,נותנת לו להציף אותי.
עולים תמונות...זכרונות ילדות...
אני קולטת ומבינה שאכן זה מעורר את הכאב של הילדה
הקטנה שהייתה "שקופה" בביתה שלה. שבעצם לא ראו אותה,
שלא הייתה להם סבלנות אליה.היא למדה להסתיר
ולהחביא את רגשותיה ולקבור אותן עמוק על מנת לא
להיפגע. היא למדה להחביא את רגשותיה ולנטוש אותה
כי כך יכלה לשרוד. כי לא היו ה כלים להתמודד עם הכאב
וחוסר האונים הזה.
אני יושבת איתה ומתמלאת בחמלה אליה. אני מחבקת אותה
ואומרת לה: יקירתי:אני כאן איתך גם כשכואב, כשעצוב לך.
אני כואבת איתך ודומעת אתך.
 
אני מקשיבה לה.
מרגישה איפה זה בגוף. שמה יד אוהבת ומלטפת ומבטיחה לה
שלא אנטוש  אותה, שתמיד אהיה כאן בשבילה.
ומה היא רוצה? כן,זה כל מה שהיה נחוץ. תשומת לב,
חיבוק, הקשבה. להיות איתה. לא לברוח.
לאט לאט אנחנו נרגעות ונושמות עמוק.
נשימה עמוקה נשמת היקום. באחדות מופלאה. רגע של
התעלות ופגישה של פיוס ושלום.
שלווה עמוקה, חיבור לאינסוף.
מדהים.
רגע של סבלנות...הקשבה.
 
וקול קורא בי...מעגל הקשבה
 
וכבר...
מתארגנת קבוצה קטנה ואינטימית למעגל הקשבה.
החל מה-30 לאוגוסט מידי יום רביעי אקיים מעגל הקשבה
בירושלים (או בסמוך) בערב: ב- 20:00-22:30
ניפגש  קבוצה קטנה ואינטימית להקשבה לעצמנו.
להתאורר לעצמנו...לפגוש את עצמנו...להקשיב...
נעשה מדיטציה...
ננקה חסמים...נסיר את ה"ערפל הרגשי"...נהיה בהקשבה
ובחמלה ונסלול את הדרך לחיים של אור ושמחה...
שבאה מבפנים...
שאינה תלויה בדבר...
נפגוש את האני הפנימי , הילדי, הכואב ,,,נחבק,,,נקשיב
נפגוש את הידיעה היודעת את עצמה.
נהיה שם בשבילנו...
כולנו אחד...
 
 
מהו מעגל הקשבה...להמשך קריאה
מעגל קטן ואינטימי של אנשים שמדברים מהלב.
עושים מדיטציה ומקשיבים זה לזה באופן אחר לגמרי.
בלי שיפוט ובלי ביקורת.
לומדים  את  חוקי ההקשבה הבלתי כתובים ומתרגלים
הקשבה יוצאת דופן ועל ידי כך לומדים בעצם גם להקשיב
לעצמנו.
עלות כל מפגש 70 שקלים בלבד.
בסבב ראשון נקיים 5 מפגשים 
עלות כל המפגשים 300 ש"ח 
 
 
הוספת תגובה
RSS Feed 
1 תגובות לכתבה
1. dsfa dfhkdslf (משתמש/ת אנונימי/ת) 2006/05/14 14:11

חיפוש